גיל הפג הוא גורם מכריע בתהליך ההנקה והוא משפיע על מועד תחילת היניקה, על אופן האכלה ועל ההתקדמות הכללית.
חלב אם שמיועד להזנת פג שונה בהרכבו מחלב של אם לתינוק נולד במועד. הוא עשיר יותר בחומרים נוגדי דלקת, בנתרן, בכלור, בברזל, בכולסטרול ובחלבון. כמות החומרים האלה משתנה לפי גיל ההריון. גם ריכוז הקלוריות בחלב אם המיועד לפג גבוה יותר מבחלב אם לתינוק שנולד במועד.
צרכיו של פג שנולד בשבועות מוקדמים להריון שונים מצרכיו של תינוק בשל שנולד במועד. פגים שנולדו לפני שבוע 32 להיריון יקבלו בפגיה נוסף על החלב האם "מעשיר חלב" – תוסף לחלב אם שמכיל מינרלים, חלבונים, מלחים וויטמינים. ניתן לתינוקות שעוברים מהזנה תוך ורידית להזנה בלעדית בעזרת זונדה (צינור לקיבה) או בכל דרך הזנה אחרת.
כאשר תינוק פג נולד בשלב שהוא עדיין לא מסוגל לינוק , על האם לדאוג לביסוס ייצור החלב כדי שהפג יוכל להיות מוזן מחלב אמו עם כל כמות החלב שתידרש לו בעתיד. " חלון הזדמנויות" לייצר כמויות החלב הנדרשות נפתח מיד לאחר הלידה, לכן יש חשיבות להנקה או לשאיבה בימים אלו. תוך שבועיים יצטרכו אימהות לפגים לייצר חלב בכמות מספקת בשביל שיהיה להן די חלב בהמשך.
המלצות כלליות: הקולסטרום הוא סמיך ושומני ומסיבה זו מומלץ להוציא אותו מהשד בסחיטה ידנית אל תוך מזרק או מיכל איסוף. כאשר לא מתבצעת סחיטה ידנית של השד (מכל סיבה שהיא), יש להתחיל לשאוב במשאבה מוקדם ככל האפשר. לשאוב לפחות 8 פעמים ביממה. יש להתמיד ולשאוב גם כאשר לא יוצא קולוסטרום בזמן השאיבה, מכיוון ששאיבה מגרה את השדיים לייצור חלב גם כאשר החלב אינו זורם החוצה. עם ההתמדה בשאיבות כך תגדל הכמות הנשאבת. מטיפות אחדות בשעות הראשונות שלאחר הלידה תגבר כמות החלב, ושבוע עד עשרה ימים לאחר הלידה תהיה 750-100 מ"ל ביממה. עיקר מטרת השאיבה היא ביסוס כמות החלב לעתיד. שכן כמויות אלו מעל מה שהפג זקוק להן. אימהות שלא ייצרו כמויות חלב בשלב מוקדם עלולות להתקשות לספק את צריכיו התזונתיים של הפג כשיגדל. את עודף החלב ניתן להקפיא בהתאם להנחיות הקפאת חלב אם.
יש להשתמש במשאבה בדומה למשאבות בבית חולים שעוצמתן חזקה. השאיבה תמשך ¼ שעה דו צדדית במשאבה חשמלית על מנת למקסם את השאיבה.