שאלות ותשובות נפוצות – הכנה להנקה

איך אני יכולה להתכונן להנקה במהלך ההריון?
אני ממליצה לכל אישה בהריון לקראת לידה להירשם לסדנת הכנה להנקה החל משבוע 32 להריון.
מפגש ההכנה להנקה כולל מידע והדרכה על תהליך ההנקה מהימים הראשונים לאחר הלידה ובשבועות הראשונים לאחריה.
הסדנה תכלול טיפים מעשיים להנקה פשוטה ומוצלחת, ניהול ההנקה בימים הראשונים, זיהוי סימני רעב ושובע אצל התינוק, מניעה והתמודדות עם קשיים כמו גודש ופצעים, מיתוסים בהנקה ועוד.

האם אני צריכה להכין את השדיים בצורה מיוחדת במהלך ההריון?
אין צורך בהכנה פיזית מיוחדת של השדיים. הגוף מכין את עצמו באופן טבעי.
במהלך ההריון השדיים שלך עוברים תהליך הדרגתי של הכנה להנקה.
מההריון, השינויים ההורמונליים מתחילים להשפיע על רקמת השד.
בלוטות מונטגומרי, שהן הנקודות הקטנות סביב הפטמה, הופכות בולטות יותר ופעילות יותר. הן מתחילות להפריש כמויות גדולות יותר של שמנים מגנים, שמכינים את עור הפטמה והעטרה לתקופה הקרבה. השמנים האלה הופכים לשכבה מגנה טבעית שתהיה קריטית מאוד בזמן ההנקה. לכן מומלץ להימנע מסיבון הפטמות.
גם הפטמות והעטרה עוברות שינויים. הן יכולות להכהות בצבען, להתרחב מעט, והרגישות שלהן יכולה להשתנות.
במהלך השליש השלישי של ההריון, השדיים מתחילים למעשה לייצר קולוסטרום – החלב הראשוני.

איזה ציוד הנקה אני צריכה לרכוש מראש?
כיועצת הנקה, הייתי ממליצה להתחיל עם הבסיס ולרכוש בהדרגה לפי הצורך. הציוד שהייתי רוכשת או מארגנת מראש לבית:

• 2 חזיות הנקה
• סינר הנקה
• כרית הנקה (עדיף בצורת פרסה)
• רפידות הנקה חד-פעמיות או רב-פעמיות.
• כורסת הנקה – ניתן גם להשתמש בכורסא נוחה בבית ולא לקנות במיוחד.
• שמן קוקוס – תחליף טבעי ועדיף על קרמים מסחריים לטיפוח הפטמות במהלך ההנקה שהשימוש בהם מוגבל בזמן. הוא עובד כמסכך טבעי שעוזר למנוע יובש, סדקים וגירוי באזור הפטמה, שהם בעיות שכיחות בתקופת ההנקה. השמן הינוי טיפולי שכן הוא גם אנטי בקטריאלי וגם אנטי פטרייתי. השמן בטוח לחלוטין לתינוק – אין צורך לנגב או לשטוף את הפטמה לפני ההנקה הבאה.

יש לזכור שבכל בית חולים יש חנות פארם ותמיד ניתן לרכוש ציוד נוסף ללא כל בעיה ברגע האחרון.

האם ביות מסייע להנקה?
בהחלט. לביות​ (שהות התינוק עם אמו בבית החולים) יש כמה​ יתרונות לאם ולתינוק: הקרבה מאפשרת לאמא להתחיל לזהות את סימני המוכנות המוקדמים של התינוק ולתזמן את ההנקה לפי הרצון של התינוק, וכך התינוקות בוכים פחות (בכי הוא סימן מאוחר לרעב).
התינוקות גם ישנים טוב יותר ומיומנים ביניקה מוקדם יותר. גם האמהות ישנות טוב יותר, וייצור החלב שלהן מוגבר.

האם אני צריכה משאבת חלב מיד אחרי הלידה?
לא הייתי ממליצה לרכוש משאבת חלב מראש, שכן בחירת המשאבה הנכונה היא החלטה מאוד אינדיבידואלית שצריכה להתבסס על מספר גורמים חשובים: הצרכים הספציפיים של היולדת, מצבה הרפואי, מצבו הרפואי של התינוק וגילו. כל אלה עלולים להשתנות לאחר הלידה בדרכים שקשה לחזות מראש.
השוק מציע מגוון עצום של משאבות, החל ממשאבות ברמת בית חולים עם מנוע חזק מאוד המיועדות למספר רב של משתמשים, ועד למשאבות אישיות המותאמות לשימוש ביתי. ההבדלים ביניהן הם משמעותיים – בעוצמה, ביעילות, בנוחות השימוש ובמחיר.
חשוב מאוד לזכור שלא מומלץ להשתמש במשאבת חלב שלא לצורך עד שההנקה מתבססת באופן יציב, בדרך כלל סביב גיל 6 שבועות. התינוק הוא בעצם המשאבה החזקה והיעילה ביותר – יניקתו מגרה את הייצור הטבעי של החלב בצורה המיטבית. שימוש מוקדם מדי במשאבה יכול להפריע לתהליך הטבעי של ויסות כמות החלב והתבססות ההנקה.
באופן כללי, אני נוטה להמליץ על משאבות חשמליות המאפשרות שאיבה דו צדדית כי הן יעילות יותר וחוסכות זמן.

מהם הסימנים להנקה מוצלחת?
כדי לדעת אם יש לך מספיק חלב, יש לעקוב אחר סימנים אצל התינוק ואצל האם.
סימנים אצל התינוק:

• תופס את השד ולא רק את הפטמה.
• ניתן לראות/לשמוע בליעות, תנועת לסת ניכרת.
• רגיעה במהלך או לאחר ההנקה.
• אין גומות בלחי התינוק בזמן ההנקה.
• אומדן שתן וצואה תקינים לפי יום.

סימנים אצל האם:

• פטמה עגולה ולא פחוסה לאחר הנקה.
• עקצוצים בשד בעת שחרור חלב.
• הרגשת כיווצים של הרחם בעת הנקה.
• השדים מרגישים מרוקנים ורכים לאחר הנקה.
• האם אינה חשה כאב חריף בהנקה.

איך אדע שיש לי מספיק חלב?
כדי לדעת אם יש לך מספיק חלב, יש לעקוב אחר סימנים אצל התינוק:
אומדן שתן ויציאות:

• יום 1 – שתן 1, צואה 1
• יום 2 – שתן 2, צואה 2
• יום 3 – שתן 3, צואה 3
• ימים 4-6 – שתן 4-6, צואה 3
• עד גיל חודש — 3-8 יציאות ביממה.
• מעל חודש – יכולים לעבור מספר ימים בלי צואה (עד שבוע).

אומדן צבע יציאות תקין של תינוק יונק:

• שחור (Meconium): היציאה הראשונה של התינוק, סמיכה, כהה מאוד (כמעט שחורה) ומבריקה.
• ירוק כהה או חום ירקרק: בדרך כלל עד יום 3-4, היציאות הופכות לירקרקות או חומות-ירקרקות.
• צהוב חרדל: מיום 3-5 יתחלף בהדרגה צבע הצואה לצהבהבה – חרדלית רכה.
• עלייה תקינה במשקל – חזרה למשקל לידה תוך עשרה ימים עד שבועיים. בארבעה החודשים הראשונים התינוק צפוי לעלות 30 גרם ליממה.
  תינוק מכפיל את משקלו בין גיל 4-5 חודשים .
• התנהגות התינוק – לאחר ההנקה התינוק נינוח וגופו רפוי. התינוק נוטה להירדם ולהתנתק כששבע. ניתן לראות אם התינוק יונק באופן פעיל ועם בליעות קצובות.

מה אעשה אם ההנקה תכאב?
כאב הנקה ממושך אינו תקין ויכול לנבוע מחיבור לא נכון של התינוק לשד או מסיבות אחרות. כן יכול להיות כאב קל וקצר בתחילת ההנקה כתוצאה מרגישות מקומית של תחילת ההנקה.

האם אוכל להניק לאחר ניתוח קיסרי?
מומלץ להניק מהרגע הראשון בו הדבר מתאפשר לאחר הניתוח. הנקה שסמוכה ככל האפשר למועד הלידה בתנוחה מתאימה ליולדת, מאפשרת הנקה מוצלחת. יתכן שהאם תוכל לבקש מהצוות הרפואי גם בחדר הניתוח גם אם מגע עם התינוק והנקתו מיד לאחר הניתוח אינם חלק מהנהלים השגרתיים בבתי החולים השונים.
התנוחה המומלצת לאם לאחר ניתוח קיסרי, היא החזקת התינוק באופן שגופו לא ילחץ על בטן האם. לשם כך, אפשר להניק בשכיבה במיטה או בתנוחה צידית.
מגע עור לעור עם התינוק חשוב ביותר גם אם לא מתרחשת הנקה, גם האב יכול לעזור בכך.

איך עליי לאכול בזמן ההנקה?
יש לאכול מכל אבות המזון, אוכל מגוון ומזין. אישה מניקה צריכה לצרוך תוספת של 300- 500 קלוריות נוספות ליום מעל צריכה של נשים לא מניקות. בתפריט מאוזן ומספק יהיו לכל הפחות 1800 קלוריות ביממה.
יש להקפיד על שתיית 1800 מ"ל ביום (כ-12 כוסות מים ביום).
יש להתאים את תזונת האם המניקה לתינוק במידה והתינוק מפתח אי נוחות מסוימת לרכיבים מסויים במזון שעוברים בהנקה.
דגשים: מומלץ לאישה המניקה להמשיך ליטול מולטי ויטמין ומומלץ להימנע משתיית אלכוהול בתקופת ההנקה. להמעיט ככל האפשר בשתיית משקאות ומאכלים המכילים קפאין ולהימנע מאכילת דגים המכילים כמות רבה של כספית . אין מניעה משתיית משקאות מוגזים, הגזים אינם עוברים אל החלב ואינם גורמים לאי נוחות אצל התינוק.

האם יכולה לקחת תרופות בזמן ההנקה?
נטילת תרופות בזמן הנקה דורשת שיקול דעת והתייעצות עם גורם מקצועי. אמנם רוב התרופות עוברות לחלב האם, אך לרוב הכמויות קטנות ואינן מזיקות לתינוק. יחד עם זאת, יש תרופות שעלולות להשפיע על התינוק או על ייצור החלב, ולכן יש להתייעץ עם רופא/רוקח/יועצת הנקה/מכון טרטלוגי לפני שמתחילים/מפסיקים או משנים טיפול תרופתי.

מה אעשה אם לתינוק יש לשון קשורה?
השלבים הראשונים הם אבחון מקצועי והערכה של השפעת המצב על ההנקה או האכלה מבקבוק. האבחון והטיפול הראשוני (התרת לשון) נעשה כבר בבית החולים לאחר לידת התינוק ולעיתים אם יש צורך גם בהמשך בקהילה.
חשוב לזכור שלא בכל מקרה של לשון קשורה נדרש טיפול מיידי, אלא רק אם יש תסמינים המפריעים לתפקוד.
הצעד הראשון הוא להתייעץ עם יועצת הנקה או רופא ילדים כדי להעריך את המצב.
יועצת הנקה מוסמכת תוכל לבדוק אם יש קשיי ההאכלה נובעים מלשון קשורה. יחד איתה, תוכלי לנסות לשפר את תנוחת ההאכלה ואת טכניקת ההיצמדות לשד, מה שלעיתים פותר את הבעיה ומונע התרת לשון.
אם הבעיה מפריעה להנקה או להתפתחות, ייתכן שיהיה צורך בהתרת לשון.

מהם סימנים אפשריים ללשון קשורה?
כאב בהנקה: כאב עז בפטמה, פטמות פצועות או סדוקות.
קשיי יניקה: קושי של התינוק להיצמד לשד או לאחיזה יציבה.
קולות מציצה: השמעת קולות "קליק" או יניקה חלשה.
עלייה איטית במשקל: כתוצאה מיניקה לא יעילה.
הרגשת התרוקנות לא מלאה של השד: אצל האם.
קושי להוציא לשון: התינוק מתקשה להוציא את הלשון מעבר לשפתיים או שהלשון מקבלת צורת לב כשהוא מנסה לעשות זאת.

איך אניק תאומים?
מחקרים הציגו שלרוב האימהות יש יכולת לייצר את מרבית או כל החלב עבור 2-5 תינוקות.
בהנקת תאומים, ראשית נדריך להנקה נפרדת עבור כל ילוד, עד שנעריך הנקה יעילה וחיבור תקין עבור כל יילוד. ניתן להתחיל הנקה סימולטנית של 2 ילודים 24 שעות לאחר הלידה ועד שבועות או חודשים לאחר הלידה, תלוי במצב הבריאותי של האמא והילודים.
יש לנטר כל תינוק בנפרד בנוגע לסימני העברת חלב, נעקוב אחרי עליה תקינה במשקל וקשיי הנקה.
תחילת ההנקה בקרב תאומים פגים , כמעט תמיד תצריך שאיבת חלב על מנת לבסס כמויות חלב, עד שיילוד יוכל לינוק ביעילות ( לוקחת ימים עד שבועות).
דרך האכלת תאומים: שינוי התינוקות והצדדים בכל ארוחה, כאשר כל תינוק מקבל צד אחד בארוחה ובארוחה הבאה מתחלפים. או מתן צד אחד לכל תינוק ל24 שעות וביממה הבאה מתחלפים.
קיימות מספר תנוחות המתאימות להנקה סימולטנית: תנוחת V, תנוחת פוטבול, ערסול כפול, ביולוגית, קואלה ושכיבה.
מומלץ לתעד בטבלה 24 שעות עבור כל ילוד – מספר הנקות, מספר שאיבות או תחליפי חלב, מספר טיטולי של שתן ויציאות.

מה אעשה אם התינוק נולד פג?
גיל הפג הוא גורם מכריע בתהליך ההנקה והוא משפיע על מועד תחילת היניקה, על אופן האכלה ועל ההתקדמות הכללית.
חלב אם שמיועד להזנת פג שונה בהרכבו מחלב של אם לתינוק נולד במועד. הוא עשיר יותר בחומרים נוגדי דלקת, בנתרן, בכלור, בברזל, בכולסטרול ובחלבון. כמות החומרים האלה משתנה לפי גיל ההריון. גם ריכוז הקלוריות בחלב אם המיועד לפג גבוה יותר מבחלב אם לתינוק שנולד במועד.
צרכיו של פג שנולד בשבועות מוקדמים להריון שונים מצרכיו של תינוק בשל שנולד במועד. פגים שנולדו לפני שבוע 32 להיריון יקבלו בפגיה נוסף על החלב האם "מעשיר חלב" – תוסף לחלב אם שמכיל מינרלים, חלבונים, מלחים וויטמינים. ניתן לתינוקות שעוברים מהזנה תוך ורידית להזנה בלעדית בעזרת זונדה (צינור לקיבה) או בכל דרך הזנה אחרת.
כאשר תינוק פג נולד בשלב שהוא עדיין לא מסוגל לינוק , על האם לדאוג לביסוס ייצור החלב כדי שהפג יוכל להיות מוזן מחלב אמו עם כל כמות החלב שתידרש לו בעתיד. " חלון הזדמנויות" לייצר כמויות החלב הנדרשות נפתח מיד לאחר הלידה, לכן יש חשיבות להנקה או לשאיבה בימים אלו. תוך שבועיים יצטרכו אימהות לפגים לייצר חלב בכמות מספקת בשביל שיהיה להן די חלב בהמשך.

המלצות כלליות

הקולסטרום הוא סמיך ושומני ומסיבה זו מומלץ להוציא אותו מהשד בסחיטה ידנית אל תוך מזרק או מיכל איסוף. כאשר לא מתבצעת סחיטה ידנית של השד (מכל סיבה שהיא), יש להתחיל לשאוב במשאבה מוקדם ככל האפשר. לשאוב לפחות 8 פעמים ביממה. יש להתמיד ולשאוב גם כאשר לא יוצא קולוסטרום בזמן השאיבה, מכיוון ששאיבה מגרה את השדיים לייצור חלב גם כאשר החלב אינו זורם החוצה. עם ההתמדה בשאיבות כך תגדל הכמות הנשאבת. מטיפות אחדות בשעות הראשונות שלאחר הלידה תגבר כמות החלב, ושבוע עד עשרה ימים לאחר הלידה תהיה 750-100 מ"ל ביממה. עיקר מטרת השאיבה היא ביסוס כמות החלב לעתיד. שכן כמויות אלו מעל מה שהפג זקוק להן. אימהות שלא ייצרו כמויות חלב בשלב מוקדם עלולות להתקשות לספק את צריכיו התזונתיים של הפג כשיגדל. את עודף החלב ניתן להקפיא בהתאם להנחיות הקפאת חלב אם.
יש להשתמש במשאבה בדומה למשאבות בבית חולים שעוצמתן חזקה. השאיבה תמשך ¼ שעה דו צדדית במשאבה חשמלית על מנת למקסם את השאיבה.

איך אכין עצמי לחזרה לעבודה תוך המשך הנקה?
הכנה מראש היא המפתח לשילוב מוצלח של הנקה וחזרה לעבודה. חשוב לתכנן מראש את שגרת היום החדשה, הן בבית והן במקום העבודה, ולצבור ביטחון בהנקה לפני שחוזרים לשגרה.

• הכיני מאגר חלב: התחילי לשאוב חלב כמה שבועות לפני החזרה לעבודה, ואגרי אותו במנות קטנות במקפיא. הדבר ייאפשר לך ליצור מלאי חלב שייתן מענה לימים הראשונים של חזרתך לעבודה, ויפחית את הלחץ עלייך.
• התרגלי לשאיבה: השתמשי במשאבה מבעוד מועד כדי להתרגל לתהליך. כדאי להתנסות בזמנים שונים, כמו בזמן ההנקה (משד אחד) או בין הנקות, כדי לראות מה עובד עבורך.
  תרגילי להאכלה בבקבוק: אם התינוק לא רגיל לבקבוק, התחילי להציע לו בקבוק עם חלב שאוב כשבועיים לפני החזרה לעבודה. כך תוכלי לוודא שהוא מקבל את החלב גם כשאינך איתו.
• תקשרי עם המעסיק: תיאום ציפיות עם המעסיק עוד לפני החזרה לעבודה. שוחחי עם המנהל/ת או עם מחלקת משאבי אנוש על הצורך לשאוב חלב בשעות העבודה.
  במקום העבודה
• מצאו מקום נוח ופרטי לשאיבה: זכרי שחוקי העבודה בישראל מחייבים את המעסיק לספק מקום הולם לשאיבת חלב. אם אין חדר ייעודי, בקשי חדר ישיבות או משרד פנוי עם דלת ננעלת, נגישות לשקע חשמל ומשטח נוח להנחת המשאבה.
• תכנני את זמני השאיבה: הקפידי לשאוב חלב בתדירות קבועה, בדומה לתדירות ההנקות של התינוק, כדי לשמור על ייצור החלב. ייתכן שבשבועות הראשונים תצטרכי לשאוב בתדירות גבוהה יותר, בערך כל שלוש שעות.
• שמרו על ציוד השאיבה: הצטיידי בכל הנדרש: משאבה איכותית, בקבוקים, שקיות אחסון חלב, וצידנית עם קרחונים להובלת החלב.
  שימור הקשר ותחזוקת ההנקה
• הניקי ככל הניתן כשאת בבית: כדי לשמר את ייצור החלב והקשר עם התינוק, הניקי אותו לפני היציאה לעבודה, מיד עם חזרתך, וכן במהלך הלילה ובסופי השבוע. הנקה בשעות הערב והלילה יכולה לפצות על החסר בשעות היום.
• תאמי עם המטפל/ת: ודאי שהמטפלת או הגננת מבינה את חשיבות הנקתך ומעוניינת לסייע. עקבו יחד אחרי תזמון הארוחות של התינוק והסבירי להן איך לחמם ולאחסן את החלב השאוב בצורה בטוחה.
• הישארי גמישה: ייתכן שיידרש זמן להתרגל לשגרה החדשה. גם אם בהתחלה את שואבת פחות ממה שציפית, אל תתייאשי. היצע החלב ייסתגל בהדרגה לשינוי, ובהתאם לצורך תוכלי להתאים את תוכנית ההאכלה.
• התמקדי בחיבור: ההנקה היא דרך מצוינת לחיזוק הקשר לאחר יום עבודה. התמקדי ברגעים המשותפים, והזכירי לעצמך שאת עושה את המיטב עבורך ועבור התינוק.

ציוד נדרש למקום העבודה:

• משאבת חלב חשמלית דו צדדית או ידנית (פחות ממליצה)
• שקיות אחסון חלב סטריליות
• צידנית עם קרחון
• מברשת לניקוי הציוד וסבון מתאים
• ניר לייבוש הציוד

מה עושים עם תינוק שמסרב לבקבוק?
תינוקות שאינם רגילים לבקבוק עלולים לסרב לקבל את החלב בדרך זו. במקרים אלה ניתן להחליף את סוג הבקבוק , לשנות תנוחות בעת האכלה ולהאכיל בכל בכל מיני מקומות מחוץ לבית כדי להסיח את דעתו. אפשרות נוספת ניתן לתת לו את הבקבוק כשישנוני והתנגדותו פחותה. אפשר גם להציע לתינוק לשחק בבקבוק כחפץ או צעצוע, כדי שייתחבב עליו. תינוק המסרב לבקבוק קודם חזרתו של האם לעבודה , לא בהכרח יתמיד בסירובו, וסביר להניח שבבוא העת יסכים לקבל את הבקבוק ממי שמופקד על טיפולו. אם בכל זאת התינוק מסרב, אפשר לנסות להאכילו בכוס שיש לה מכסה או ללא מכסה. יתכן שיהיו אימהות שיעדיפו לא לאכול ויחכו לאימותיהן שיחזרו מהעבודה. לפי הצורך ולפי הגיל ניתן גם להציע מזון מוצק במקום חלב אם לתינוק המסרבים לחלב אם שלא בהנקה.

מה יכול לפגוע בהנקה?

• הנקה לפי לוח זמנים נוקשה.
• הפרדה בינך ובין התינוק או התינוקת.
• נתינה של מזון אחר כמו תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) או מים.
• שתייה מבקבוק – יש תינוקות שמתרגלים לזרימה שמהירה יותר מבקבוק ואז מתקשים לחזור לינוק.
• שימוש במוצצים ובפטמות סיליקון, במיוחד בתקופת ביסוס ההנקה (שלושת השבועות הראשונים לאחר הלידה).